example
בעקבות המגילות במדבר
מאת ד"ר יוסי בורדוביץ, ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים
מגילות קומראן התגלו לפני כ- 70 שנה במערות הסמוכות ליישוב הקדום קומראן ליד ים המלח, והן נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שנמצא בישראל במאה ה-20. כיצד הן התגלו, מה משמעותן וכיצד הן הגיעו להיכל הספר בירושלים?
example
מגילת ישעיהו, מתוארכת למאה ה-1 לפני הספירה. צילום: ארדון בר חמא. התמונה באדיבות מוזיאון ישראל בירושלים
כמו כל סיפור טוב שמתרחש במדבר, גם בסיפור שלנו מעורבים רועה צאן ועז שהלכה לאיבוד. זה היה בחורף 1946 או אולי בתחילת 1947. האגדה מספרת שרועה צעיר בשם מוחמד דיב, מהשבט הבדווי תעמרה, רעה את עדרו על המצוקים של חוואר הלשון מצפון לאתר בשם חורבת קומראן, כאשר הבחין לפתע שחסרה לו עז, ואולי זו הייתה כבשה. לפתע הוא הבחין בפתחה של מערה ושיער שהעז נכנסה למערה זו. מוחמד לא רצה להיכנס למערה, לכן החל בזריקת אבנים לתוכה בתקווה שהעז תצא ממנה. אלא שלא קול של עז בקע מן המערה כי אם קול של קרמיקה מתנפצת. הדבר עורר את סקרנותו. הוא אזר אומץ, נכנס למערה ויצא ממנה עם שבעה גלילי עור, חומר גלם מצוין לתפירת סנדלים. אחרי שחזר מוחמד לכפרו הוא לקח ארבעה גלילים לסנדלר בבית לחם בשביל שיתקין לו מנעלים. הסנדלר, חליל איסקנדר סלים (קנדו), היה חריף מוח. הוא הבין מיד שהגלילים שהגיעו לידיו הם מגילות כתובות בעברית, ומכר אותן לאתנסיוס ישוע סמואל, בישוף המנזר הסורי-אורתודוקסי סנט מרק בירושלים. 
example
אחת המערות שנמצאו בהן מגילות קומראן, מבט מגן לאומי קומראן. צילום: תמי קרן-רותם
מגילות למכירה
באותו זמן נודע לפרופ' אליעזר ליפא סוקניק מהאוניברסיטה העברית בירושלים על קיומן של מגילות עבריות בשוק העתיקות. סוקניק עשה מאמצים לגייס את סכום הכסף הנדרש לרכשן, אך הימים היו ימי לפני קום המדינה, ומרבית הכסף יועד להכנות להכרזת המדינה ולמלחמה הקרבה ובאה. על פי האגדה נפגש סוקניק עם דוד בן גוריון וביקש ממנו כמה אלפי לירות לקניית המגילות, אך בן גוריון השיב את פניו ריקם בטענה שבכסף זה אפשר לרכוש הרבה כלי נשק חיוניים. על כך ענה סוקניק: "למורשת ישראל אין מחיר", ולמחרת קיבל הודעה שיש כסף לרכישה וקנה כמה מגילות.
example
מגילת המקדש, מתוארכת לשלהי המאה ה-1 לפני הספירה או לראשית המאה ה-1 לספירה. צילום: ארדון בר חמא. התמונה באדיבות מוזיאון ישראל בירושלים
חשיבותן של מגילות קומראן
לימים התברר שהמגילות הן כתבי יד של כת יהודית שהתגוררה בקומראן, והן רק חלק קטן מספריית בני הכת. המגילות הן קטעים של כ-800 ספרים מתקופת בית שני, ובהם גם הכתב השלם של ספר ישעיהו. מדובר באוצר של מידע העוזר להבנת נוסח המקרא ולהבנת היהדות בימי בית שני, ובהיותם גם הכתבים הקדומים ביותר בעברית שהתגלו עד כה בישראל הם נחשבים לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה בה במאה ה-20.
example
העתק של מגילות קומראן, מוצג בגן לאומי קומראן. צילום: תמי קרן-רותם 
באפריל 1948 פורסמו המגילות הראשונות. הן עוררו עניין רב ובינואר 1949 התארגנה משלחת חפירות ראשונה בראשות ג'רלד לנקסטר הרדינג, מנהל אגף העתיקות הירדני, והאב רולאן גרן דה-וו, מנהל בית הספר הצרפתי למקרא וארכיאולוגיה(École Biblique et Archéologique Française de Jérusalem). החפירה המדוקדקת הניבה כ-600 פיסות מכ-70 כתבי יד. החפירות במערות ובחורבת קומראן הסמוכה נמשכו בשנים הבאות והתגלו בהן עוד חלקי מגילות.
מהמערות להיכל הספר
בשנת 1954 פרסם הבישוף סמואל מודעה קטנה בעיתון וול סטריט ג'ורנל וזאת לשונה: "ארבע מגילות ים המלח — כתבי יד תנ"כיים המתוארכים לשנת 200 לפנה"ס — עומדות למכירה. הן יכולות להיות מתנה אידיאלית לגוף חינוכי או דתי מיחיד או מקבוצה". הדבר נודע לארכיאולוג יגאל ידין והוא פתח במאמצים לרכוש את המגילות. ידין, בנו של פרופ' סוקניק, רמטכ"ל צה"ל וארכיאולוג הקדיש עצמו למחקר אחרי פרישתו מהצבא, ולאחר משא-ומתן ממושך בסיוע מתווכים עלה בידו לקנות מהבישוף ארבע מגילות בעד סכום אסטרונומי באותם ימים — 250,000 דולר. הכסף גויס בעמל רב, וחלקו בא מתרומה של הפילנתרופ האמריקאי מניו-יורק ד"ס גוטסמן. כעת היו בידי ידין כל המגילות שנתגלו במערה הראשונה בסמוך לחורבת קומראן. 
לימים הבין ידין שהמגילות ראויות למשכן משלהן. גוטסמן ויורשיו התגייסו שוב למשימה ובסיועם הוקם במוזיאון ישראל היכל הספר, ובו המגילות מוצגות עד היום.
example
מגילות קומראן בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. צילום: אלי פוזנר התמונה באדיבות מוזיאון ישראל ירושלים
סיור בגן לאומי קומראן
example
גן לאומי קומראן שוכן למרגלות המצוק הזקוף של מדבר יהודה ומתנשא מעל חופי ים המלח. צילום: תמי קרן-רותם
בגן לאומי קומראן שרידים ארכיאולוגיים מהמאה ה-2 לפנה"ס של היישוב העתיק קומראן, שבו התגוררו חברי כת בני המדבר. מוזיאון קטן במקום מציג פריטים ארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות באתר, וסרטון קצר ממחיש את דרך החיים הייחודית של חברי הכת. 
המבנים שנחשפו בקומראן בחפירות הארכיאולוגיות מעידים שתושביו הקדמונים קיימו אורח חיים שיתופי ייחודי. בולט במיוחד מספרן הרב של מקוואות הטהרה, ששימשו להיטהרות. כמו כן נמצאו חדרי סופרים ובהם קסתות דיו מחרס וקסת דיו ממתכת. ממצאים אלו עשויים להיות הכלים שבהם כתבו אנשי קומראן את כתביהם. בחדרים נחשפו מאות נרות חרס ונראה שלאורם כתבו ולמדו חברי הכת גם בלילה.  
במערה סמוכה לאתר התגלו המגילות המכונות מגילות קומראן, ועל פי הטקסטים הכתובים בהן חלק מהחוקרים משייכים את יושבי המקום לכת האיסיים, שחבריה מכונים גם כת בני המדבר, כת מדבר יהודה או אנשי היחד. אנשים אלו היו סגפניים, הקפידו על לימוד המקרא ועל דיני הטהרה, וחיו חיי שיתוף. 
תושבי קומראן האמינו בגזרה קדומה ולפיה אדם נולד בן אור או בן חושך, וגורלו נקבע מראש. בעצמם הם ראו בני אור. בני הכת הנהיגו לוח שנה מבוסס על השמש וקבעו מועדי חגים משלהם. בסיור בקומראן ניתן לצפות גם בחלק מהמערות שבהן נמצאו המגילות.
כיצד מגיעים? גן לאומי קומראן שוכן בצפונה של בקעת ים המלח. לבאים מצפון: מצומת אלמוג נוסעים דרומה בכביש 90, פונים ימינה לקיבוץ קלי"ה ומיד שמאלה לאתר קומראן. האתר מונגש לעגלות. 


צרו דפי נחיתה באמצעות inwise - שיווק בענן לעסק שלך